עיצוב המוצר בחברות ישראליות נעשה בדרךכלל עלידי שימוש בפרילאנסרים חיצוניים, כלומר, העסקת מעצבים עצמאיים אשר אינם עובדים במשרה מלאה בחברת הפיתוח.

עיצוב תעשייתי הוא תחום אפור בעולם הפיתוח - מצד אחד המעצב נ תפס כנותן שירות "יצירתי" או "הומני", אך מצד שני, שירותיו בתחום של פיתוח מוצרים גם נחוצים בזמן פיתוח פטנטים ומוצרים למטרות כמו הורדת מחירי המוצר, פישוט ההרכבה ושיפור הארגונומיה - כלומר, מטרות הדורשות ידע נרחב בתחומי התעשייה והייצור.

חברוות עיצוב המוצר בדרךכלל מורכבות ממספר מעצבים מנוסים, אשר התאגדו יחדיו תחת מטרייה של חברה, לפעמים תוך שיתוף פעולה עם נותני שרותים אחרים בעולם העיצוב או הפיתוח. ישנן חברות עיצוב אשר פונות יותר לתחום ההומני, יצירתי - כלומר לכיוון העיצוב נטו וישנן חברות אשר נוטות יותר לכיוון הריאלי ומשתפות פעולה עם מהנדסים או אנשי פיתוח מכניקה ייצור ותעשייה.

בזמן לימוד עיצוב תעשייתי, לומדים המעצבים הצעירים "הכל מהכל" ומקבלים בסיס ידע מעולם הייצור, תוך התמקדות בשיטות ייצור חדישות, התאמת רכיבים לשיטות ייצור כמו עיבוד שבבי או הדפסה תלת ממדית, וגם לומדים להתחבר לצד ההומני יותר של עבודתם שהוא העיצוב האומנותי של המוצר החדש או הפטנט.

תהליך העיצוב בחברות ישראליות, ובעיקר חברות ישראליות קטנות, שונה במקצת מהתהליך בחברות גדולות יותר בעולם.

אקח לדוגמא את חברת אפל, המייצרת את המוצרים הידועים ביותר בעולם הצרכנות כיום.

חברת אפל מעסיקה צוות של 100 מעצבים תעשייתיים ברחבי העולם, אשר עובדים במשרה קבועה על המוצרים השונים של אפל. במקרים מסויימים, החברה מחליטה לעשות ויתורים כואבים על ביצועים טכניים של מוצריהה, לטובת עיצוב חלק יותר, מלהיב יותר וחדשני. 

אין צורך לפרט בפניכם את הביצועים של החברה בתחום השיווק - רק אציין שהביצועים הללו אינם נובעים כלל מטיב המוצרים שלהם, אשר לא עולים בטיבם על המתחרים.

-----------------