אבו מיקו - בחזרה לשערי גן העדן

תכנית עקרונות לשלום

U.R.

שלום של שלום

א.   פתרון בעיית הר הבית

במועד שיסוכם, תכונס בירושלים הבירה, ועידת פסגה דתית בינלאומית לפיוס והבנה, בהשתתפות בכירי נציגי כל הדתות העולמיות למחוזותיהם.

בסיום הועידה – תונח אבן פינה להיכל "ארגון הדתות המאוחדות" U.R.O. בירושלים.

גוף זה יקבל מעמד והכרה רשמית בינלאומית ויתפקד באופן שוטף במקביל ובתאום עם ארגון האומות המאוחדות U.N.O.

.... בין היתר יוקמו בועידה – ועדות משנה לפתרון בעיות בוערות של הפרק.

אחת מועדות המשנה – יהודית מוסלמית, או יהודית מוסלמית נוצרית, ... וכו' ככל שיידרש, תדון ותגיע לפתרון בהסכם של בעיית הר הבית. (ראה גם סעיף ג' להלן).

הסכם זה יכובד מראש ע"י המנהיגים הפוליטיים של ישראל ופלסטין, ויובא לאשרור העמים בשני הצדדים, באמצעות משאל עם שיטביע חותם.

ב.    פתרון בעיית הגבולות טריטוריאליים

המצב בשטח למעשה – יישאר כמות שהוא, שום בית אב לא יוזז מנחלתו.

הריבונות בשטח תוסכם ברוב קולות המדינות הנוגעות. (ראה גם סעיף ג' להלן)

אם שלום אז שלום של שלום.

ג.     מזלות במקום מלחמות

באשר להסכמים האמורים להיחתם בסעיפים א' וב' לעיל, - הרי שכל הצדדים יסכימו מראש כי – בכל מקרה שתתגלה מחלוקת בלתי ניתנת לפתרון בנושא מסוים, סעיף, או תת סעיף, -יוטל פור והמזל יקבע גורלות של בני אדם וארצות.

ד.    פתרון בעיית זכות השיבה

ראשון – מדינת ישראל תצא בתקדים בינלאומי ותכיר בזכות השיבה הכללית של כל עם ובניו שנושלו מאדמותיו בכל הזמנים.

אחרון – ביצוע ההכרה למעשה ע"י מדינת ישראל יותנה בהכרה בינלאומית בזכות השיבה הכללית וביצועה למעשה ע"י כל אומות העולם הנוגעות.

ובשלב הביניים – עד להכרה הבינלאומית וביצועה למעשה, יפוצו הפלסטינים המנושלים בכספים, בערכים דולריים עכשוויים.(מקבלי הפיצוים יוותרו על זכות השיבה)

הסכום הדרוש לפיצוי, יושג בעזרת "מס שלום" כללי וחד פעמי, מהעולם המערבי.

מס זה יכאיב פחות לכיס במידה ו - :

1. מדינות השולטות באדמות המכילות אוצרות טבע, יוזילו לתקופה מוגבלת את מחירי האוצרות.
2. עמים ופרטים המקבלים פיצויים, בגין מלחמות העבר והמתים, יפרישו חלק למען החיים.

כשאדם יעשה שלום בצלמו ובדמותו

ישרור השלום בעולמות

כהרף עין.

הארות לתוכנית

א.    הר הבית ירושלים והמקומות הקדושים.

U.R. – united religious organization

למן שחר ההיסטוריה הכתובה ועד עצם היום הזה אנו עדים לכך שהמסגרות הדתיות אשר מהוות כוח מהותי משפיע ומעצב בחיי בני אדם, הנן אחת מהעילות העיקריות למלחמות בין עמים וקבוצות.

על כן הגיע הזמן להקים ארגון גג עולמי לדתות U.R. במקביל לארגון האומות המאוחדות, שמטרתו תהיה לקרב לגשר ולפייס בין הדתות והזרמים השונים ככלל, ולפתור בעיות וסכסוכים ספציפיים הנובעים מסיבות דתיות כפרט.

ארגון זה יקבל הכרה ומעמד רשמי בעולם, תקציב הולם, ולהחלטותיו יהיה תוקף סופי שיתואם יכובד ויקובל ע"י המנהיגות הפוליטית בעולם.

ירושלים באופן טבעי תשמש בית לארגון זה ובכך תוחל מחדש הגשמת המשפט 
"כי מציון תצא תורה".

בתכוף להנחת אבן הפינה לבניין ה U.R. בירושלים, תוקם ועדה משנה בהשתתפות נציגים מוסמכים של כל הדתות הנוגעות – לפתרון בעיית ירושלים בסכסוך הישראלי פלסטיני.

בעיית ירושלים והר הבית הינה במהותה בעיה דתית ועל כן הגיוני שתפטר במסגרת דתית.

הסכם אשר יושג בין המנהיגים הדתיים של הצדדים יתקבל באהדה בדעת הקהל ויזכה בתמיכה של משאל עם. פתרון כזה גם יקטין את נטל האחריות ההיסטורית מכתפי המנהיגים הפוליטיים ועל כן יזכה גם לתמיכתם.

ב.     גבולות טריטוריאליים

המצב למעשה בשטח יוקפא ויישאר כמות שהוא. שום ישוב לא יוזז ממקומו.

הריבונות בשטח תקבע ע"י המדינות הנוגעות: ישראל ופלסטין ויתכן גם ירדן ומצריים שהיו בעבר הריבוניות בשטחי יהודה שומרון ועזה.

כך יוצר מצב שבו ישובים יהודיים יחיו תחת ריבונות פלסטינית. אין בכך שום פסול, כי בזמנים של שלום אמיתי יושגו תוך זמן קצר יחסי שכנות טובים וקשרים מסחריים ואחרים כמו שהיה לאחר מלחמת ששת הימים, וכמו שהמיעוט הפלסטיני בתוך תחומי הקו הירוק חי תחת ריבונות ישראלית ביחסי שכנות ורעות טובים עם אזרחי המדינה היהודיים. כמובן שהדבר יחייב שוויון זכויות מלא למעשה לאזרחים בני המיעוט הפלסטיני בישראל, כדי שאחינו היהודים שיחיו תחת ריבונות פלסטינית יזכו ליחס דומה. דבר זה יקטין רגשות הקיפוח וההתמרמרות בקרב ערביי ישראל ויתרום להעצמת השלום ולשיפור האווירה.

אזרחים ישראליים שלא ירצו לחיות תחת ריבונות פלסטינית יוכלו לחזור לתחומי הקו הירוק ויקבלו פיצוי הולם מהמדינה שבעבר תמכה ועודדה אותם להתיישב שם.

אזרחים שיבחרו להישאר ולחיות תחת ריבונות פלסטינית יוכלו לשמור על המורשת ע"י חיים בצד, טיפוח, וביקור בכל עת במקומות הקדושים ובאתרים ההיסטוריים של המסורת היהודית.

כך תמנע עקירה ויצירת מסת פליטים חדשים (יהודים שנולדו וגדלו בשטחים) וימנעו מלחמות אחים בקרב היהודים.

ג.      מזלות במקום מלחמות

המנהיגים הדתיים והפוליטיים של הצדדים יסכימו מראש, כי בכל מקרה מחלוקת שבו לא יהיה ניתן להגיע לפתרון בהסכמה (אם בסעיף ראשי ואם במישני) – יוטל פור והתוצאה תהיה הפתרון בהסכמה. כמו שאומרים "כל אחד והאלוהים שלו".

במבט ראשון נראה הרעיון נאיבי. אולם אם נשקול מנגד את האלטרנטיבה המקובלת כיום לחוסר הסכמה – מלחמות רציחות הרס וזוועות אחרות – אלטרנטיבה שכל אם ואב יודעים בעמקי ליבם כי הינה הרבה יותר גרועה, הרי שאין ספק כי כפות מאזני ההיגיון הציבורי יטו לצד אלטרנטיבת הגורל למען הצלת חיי אדם.

הכנסת גורם נוסף לכללי המשחק הפוליטיים המקובלים כיום – גורם המזל – תשנה לחלוטין את הגישה והטקטיקה הנהוגה כיום במשאים ומתנים מדיניים בין אויבים. אחת התוצאות תהיה שהצדדים יגלו נכונות רבה יותר, מאמץ רב יותר, ורצון עז יותר להתקרבות ולהסכמה ברוח טובה, כיוון שהאלטרנטיבה שימוש בחסדי הגורל קוץ ואליה בה – כל צד יודע שהוא יכול לצאת כמנצח אולם מצד שני גם יכול להפסיד את הכל.

השימוש בגורם המזל אינו כה זר לציבור:

הטלת גורל מקובלת לקביעת תוצאות גם במשחקי "מלחמה" אחרים כגון: משחקי ספורט ושמחט, משחקים התופסים חלק מהותי בתרבות האנושית של ימינו, ולמעשה מהווים הדמיה מסוימת של המציאות – מלכים, חיילים, הגנות, התקפות טקטיקות, ניצחונות הפסדים, תוצאות תיקו ובמקרה הצורך משתמשים בהטלת גורל לקביעת תוצאות או יתרונות לצד מסוים.

ביום 7 ביולי 2005 בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הכריע דיון בשאלה היכן יבלה נער את שבת הבר מצווה – בהטלת מטבע.

לא מזמן נערכה בקנדה אליפות העולם הראשונה במשחק "אבן נייר או מספריים" – משחק בו המזל הוא המרכיב העיקרי.

ממשלות תומכות ומעודדות את הציבור להשתתף במשחקי מזל מטעמן (לוטו, טוטו, פייס וכו') ומשתמשות בכספי התקבולים לכיוונים חיוביים.

כבר בימי דוד וגלית הסכימו הצדדים האויבים לשלוח נציג אחד בלבד כלוחם מייצג מכל עם לקרב הכרעה בכדי למנוע שפיכות דמים והרס מיותרים.

למעשה, כמעט כל אדם לוקח צ'אנסים פה ושם במהלך חייו, זה חלק מהחיים וזה טבע האדם. לכן גם עם (שהינו אוסף של בני אדם שלוקחים צ'אנסים) צריך לקחת צ'אנס כעם.

על כן הגיע הזמן להכניס את גורם המזל גם לחוקי המשחק הפוליטיים ובכך למנוע שפיכות דמים, לשפר את המצב הכללי והרווחה  האישית ע"י חסכון בהוצאות הביטחון, ולקצר את משך הזמן והסחבת המאפיינים את תהליכי המשא ומתן הנהוגים כיום.

חשיפה תקשורתית רחבה לתהליך המשא ומתן תגביר התעניינות והשתתפות ציבורית רחבה ומשפיעה.

ד.     זכות השיבה

מדינת ישראל תצא בהכרזה הומניטארית ראשונית ותכיר בזכות השיבה הכללית של כל העמים והפרטים שהוגלו ונחמסו בכל הזמנים (הצהרה הכוללת בין היתר את זכות השיבה של הפלסטינים).

הצהרה זו תספק את כבודם הפגוע של הפלסטינים שברחו מאדמתם בישראל עם קום המדינה. למעשה בפועל לא יוכל אף פלסטיני לממש את זכות השיבה – כיוון שביצוע ההכרזה למעשה יותנה בהכרה בזכות הנ"ל ע"י יתר מדינות העולם. ובביצועה בפועל ע"י יתר מדינות העולם. יחלפו דורות לפני שהאמריקאים יעניקו בפועל לאינדיאנים את זכות השיבה לאדמתם שנגזלה.

בשלב הביניים עד לביצוע ההכרזה – יוצעו לפלסטינים פיצויים הולמים בגין רכושם שאבד עם קום המדינה. מי שיבחר באופציית הפיצויים יוותר סופית על זכות השיבה, וסביר להניח כי הרוב יבחרו באופציית הפיצויים.

סכום הפיצויים מוערך לדעתי בכ-120 מיליארד דולר – סכום המתקרב לפחות מחמישית ההוצאות במלחמות עיראק ואפגניסטן עד כה. את הכספים יגייס העולם המערבי שבזמן השואה צפה בשתיקה בהשמדת עמינו ולא עשה דבר למען הצלתנו. מדינות ערב העשירות בעלות בארות הנפט, שלמעשה אשמות בהפקרת אחיהם הפליטים הפלסטיניים ובמצבם הגרוע הנוכחי – יוזילו לתקופה מוגבלת את מחירי הנפט, ובכך יקבל העולם המערבי הנושא בנטל "מס השלום" החזר חלקי והרגשה טובה. יהודים המקבלים פיצויים בגין השואה יעשו מחווה ויפרישו חלק מהתקבולים (לתקופה מוגבלת) למען "מס השלום" ובכך יוסיפו להרגשה הטובה של הנושאים בעול התשלום העיקרי. הכספים שיקבלו הפלסטינים בנוסף להשבת כבודם יפתרו את הבעיה סופית – והם יהפכו מאויבים לאוהבים.